הנה מה שחיפשת:
Search this site
נמצאו 57 תוצאות בלי מונחי חיפוש
- צעצועים משעממים: למתחיליםות או סתם פארש?
מה בעצם נחשב צעצוע למי שבתחילת הדרך, והאם לזרוק עליהםן צעצועים בסיסיים מתוך הנחה שלא יתמודדו עם מה שחזק ומשוכלל? יש דילמה קבועה בנוגע לצעצועים בסיסיים ולא מאד מרשימים מבחינת תכונות או יכולות: האם להגיד בפה מלא שהם פארשים, או שמא לסווגם כצעצועים למתחיליםות? לכאורה, הסטנדרטים של מי שבתחילת הדרך נמוכים יותר והציפיות מעטות. חבל שישקיעו כסף בדברים משוכללים או עם רטט פצצתי שעשוי להיות טו מאץ'. מנגד, מתחיליםות הם לא מזבלה לשאריות. הרי אם צעצוע הוא לא טוב, אז הוא לא טוב, ולא עניין של "טעם לא מפותח", כאילו מדובר בילידיםות נבעריםות. בעיני, צעצוע צריך לתת טעם של עוד, לגרום לרצות להמשיך. צעצוע בסיסי יכול להיות מעולה, אבל צעצוע שלא עושה את העבודה הוא זלזול בלקוח'ה ויותר מכך: כזה שמוציא שם רע לשאר ויכול להרחיק קהל פוטנציאלי, שאח"כ ידיר רגליו כליל. לא חבל? הסטנדרטים של כל התעשייה השתנו. אם פעם שלוש עוצמות רטט היו 'וואו', עכשיו הדרישה המינימלית היא עשרה סוגי עוצמות ורטטים. סטנדרטים יכולים להיות גם אישיים: העניין הוא שעם הזמן דעה יכולה להשתנות וצעצוע שאהבתי פעם, הוא כזה שאולי עכשיו פחות ירשים. כלומר, גם מה שפעם היה משוכלל מספיק לטעמי - ויהיה כזה עבור אחרות'ים כיום - הוא כזה שכבר לא יספק אותי עכשיו, בין אם בגלל סטנדרטים שונים ובין אם סתם. וזה בסדר לחזור אחורה ולומר: "פעם הוא התאים לי, עכשיו הצרכים שלי השתנו, אני רוצה יותר". בלי קשר, יש באתר קטגוריה של צעצועי מין בסיסיים במחירים נמוכים, ומה נאמר, הם עושים את העבודה.
- סקירת מוצר: לאבנס דומי 2 מיני וואנד
היא לא הכי גדולה, היא ממש לא הכי חדשה בשוק, אבל או-הו מה שלאבנס דומי 2 יודעת לעשות, ו-וואו איזה שיאים שהיא מביאה אליהם. רשמים מהתנסות ארוכה ומסופקת לאבנס דומי 2 היא ההוכחה שצעצוע לא חייב להיות הכי גדול או חדש כדי להיות מוצלח מאד. היא וואנד (שרביט, ויברטור לעיסוי חיצוני של הגוף וספציפית הדגדגן) ותיקה בשוק - אני קניתי אותה לפני למעלה משנה (היא יצאה לשוק במהלך 2020) - ולמעשה היא מוגדרת כמיני וואנד. אבל או-הו מה שהיא מסוגלת לעשות ואיזה שיאים והשפרצות שהיא מטיסה אליהם. ראשית, זו Lovense Domi 2. עכשיו בואו נדבר עליה. יתרונה הגדול של Domi 2 מבית Lovense הוא החיבור לאפליקציה (שיש גם לכמה וואנדים אחרים בשוק. פחות מכפי שראוי, אם תשאלו אותי), עם זאת גם בלעדיו היא פשוט יעילה. יש לה שלוש עוצמות רטט שאי אפשר לעמוד בפניהן (לשם המחשה: אני גומרת איתה גם דרך מכנסי טייץ), וכמה סוגי ויברציות שהופכים את האוננות - או העיסוי - לחוויה המשלחת רעידות חשמל בגוף. ודאי תאמרו "סבבה, יש הרבה וואנדים יעילים בשוק , מה כבר משנה האפליקציה?" - התשובה היא שהאפליקציה היא ההבדל בין "יאווו, הו וואו" לבין 'יאווו הו וואו נדגפמםח56&@W TY@ אבדה לי היכולת לדבר': בהפעלה רגילה, הבחירה היא בין סוג רטט אחד בכל פעם; עם האפליקציה, אפשר להגדיר מחדש את עוצמות הרטט ו/או לקבוע מראש רצף אישי בו הרטטים משתנים מדי מספר שניות, וגם לבחור מהירויות שונות שלהם - ואז פשוט לראות זיקוקים. פיצ'רים אחרים של האפליקציה הם להשתמש ברצפי ויברציות שאחרות תכנתו ושיתפו (שימושי מאד למי שאין סבלנות לעשות זאת לבד - זו היתה העדפתי), הפעלת הוואנד באמצעות קול (תןי למי שאיתך לשיר לדגדגן), הרשאת חיבור לאפליקציה של פרטנר'ית כדי לתת שליטה על דומי 2 מכל מקום (כיוון שזו שליטה מהטלפון, אז באמת מכל מקום, גם אם הפרטנר'ית בחו"ל), ושעון מעורר. ייפ, בדיוק מה שקראת - להתעורר מאורגזמה. יתרון נוסף הוא שזמן השימוש של דומי2 ארוך משמעותית מוואנדים אחרים בשוק: על פי רוב, בצעצועים אחרים שעתיים טעינה יתנו לך עד שעתיים שימוש - אצל Lovense Domi 2 מדובר ב-5-6 שעות שימוש של אושר טהור. וגם שירות הלקוחות של Lovense יעיל, שזה לא מובן מאליו.
- האמת על נשים שעירות ושיער גוף אצל נשים
גילוח רגליים? שיער שחי? בואו נדבר על הדבר האמיתי: זקן, שיער בפטמות ושיערות בטן וגב אצל נשים. זה כל כך נפוץ וטבעי, למה התחלנו להסיר? @billiebodybrand, pexels.com :תמונות בואו ננפץ מיתוס: בניגוד לאמונה הרווחת, לנשים כן יש שיער גוף כן, כן, בטח תחשבו על שיערות רגליים ועל ערווה מפוארת, אולי תרהיבו עוז לדמיין פלומת שפם או זקנקן קטן. אלא שאני מדברת על משהו גדול יותר: שיערות במפרקי אצבעות הידיים והרגליים, שיערות בבטן, ואפילו שיערות בגב וסביב הפטמות. יאפ. איך זה קורה? בדיוק כפי שיש גברים חלקים ולעומתם גברים שמגדלים צמר לתפארת, כך נשים. בדיוק כמו כל דבר אחר (צבע עור, צורת גוף, משקל) - זו סקאלה, ציר. אחת מכל 14 נשים היא בעלת שיעור "חמור" - כלומר, נמצאת בקצה העליון של הסקאלה, ובעלת מאפיינים "גבריים" "מובהקים" - ואני משתמשת במרכאות משום שאיני מאמינה בדיכוטומיה. נשים לא לבנות (היספניות, שחורות, אינדיאניות) נוטות להיות שעירות יותר, כשגם אצל לבנות יש חלוקה (למשל: איטלקיות שעירות יותר מבריטיות). הייחוס נעשה על פי מבחן Ferriman-Gallwey למידת שיעור אצל נשים: יש תשעה אזורים, כשיש לתת לעצמך ציון לכל אזור על פי מידת התאמתך לאיור (ציון 0 אם הנך חלק'ה לגמרי באזור מסוים). לאחר מכן נותר לסכם את הנקודות: 0-8 נקודות נחשבות לרמת שעירות "רגילה"; 8-15 - שעירות מתונה; 15 ומעלה - שעירות בינונית או "חמורה". אחת הסיבות לכך שהרבה נשים, כולל אלו בקצה התחתון של הסקאלה, מעדיפות להס(ת)יר היא מדע, או שאולי מוטב שוב להשתמש במרכאות: "מדע". משהחלו לבחון את שיער הפנים אצל נשים (שנת 1575), מדענים-גברים קישרו את השיער לתכונות "גבריות" ולתכונות שליליות כמו ווכחנות, כוחנות, קול בס, כיעור, ואי פוריות (כי הרי מה תכליתה של אשה אם לא להיות פוריה. וכן, אני סרקסטית). ב-1871, בעקבות מאמר של דרווין, מדענים ניסו למצוא קשר בין שיעור אצל נשים לבין מוצא אתני ומידת פרימיטיביות (כלומר, דמיון לקוף של מי שנחשבו ל"גזעים נחותים"). ב-1893 מדענים גברים קישרו בין שיער פנים לבין פשעי אלימות הנובעים מהתנהגות חייתית, ואפילו טענו ששיער מעיד על אי שפיות. אחרי כל הטוב הזה, לא פלא שבשנות ה-20 וה-30 נשים השתמשו בווקס נעליים "משודרג" להסרת שיער. לרוע המזל, חומרים אלו הכילו תליום, שהיא מתכת רעילה שגרמה לנשים רבות ניוון שרירים, עיוורון ואף מוות. טיפולים אחרים כללו 3-4 דקות מול קרני רנטגן. כן, אפשר לומר שבדרכו, זה עזר לנשירת שיער... על אף שהרבה נשים אומרות שהן מסירות שיער מבחירה, מחקר שבו 62 נשים התבקשו להמנע מהסרת שיער למשך 10 שבועות (החוקרת Breanne Fahs, שנת 2013) הראה שלאור תגובות הסביבה, הכוללות בין השאר הומופוביה, לחץ וכעס משפחתי, וכמו כן לאור דימוי עצמי נמוך, ייתכן שמדובר בבחירה כפויה. ליסה מאייר מהניו יורק מגזין העלתה תיאוריה: שיער שחי מסמל הגעה לבגרות (כלומר, היכולת להתרבות) והוא אחראי לריחות שמובילים להזדווגות. אלא שאם פעם סקס נועד להישרדות, והזדווגות עם האדם הלא נכון הביאה לקץ השושלת שלך, הרי שבתרבות המערבית סקס נתפס כשעשוע, ולכן השיער נחשב "מגעיל": הוא משבש לנו את הפנטזיה. * שיער גוף אצל נשים פורסם במקור בטוויטר שלי, Swipe2Left והעתקתי את הטקסט לכאן, לשם נוחות הקריאה.
- סקירת מוצר: סטיספייר מולטי פאן 3
סקרנו את סטיספייר מולטי פאן 3, הצעצוע הרב גוני מבית סטיספייר, לשימוש כמשחק יחיד או זוגי. Swipe2Left נהנתה, מה אמרו הפרטנרים שלה? בהתחלה הפרטנר המהם בעליצות. לחצתי על הכפתור והעברתי לרטט מוצלח. בבת אחת העיניים שלו נדלקו וגבו התקשת. סטיספייר מולטי פאן 3 (במקור: Satisfyer MultiFun 3, הנמכר גם תחת השם Endless Fun), הוכיח את עצמו. ז'ה טם. חברת סטיספייר היא האיקאה של צעצועי המין: היא מייצרת מוצרים יעילים במחירים נמוכים. מולטי פאן 3, שזכה בפי לכינוי 'עינו של סאורון', על שום צורתו, אינו שונה: הוא יעיל. מאד. לשני המינים. מדובר בצעצוע שיכול להיות אישי או זוגי - בהתאם לזמינות ולהעדפתך, ומאפשר לגרות מספר רב של אזורים בגוף. החלק העליון, ה"קרניים", יכולות לחבוק או לעמוד מעל הפטמה, הדגדגן, האשכים, הפין, הרקטום, כיפת הפין, ה… הבנתןם את הרעיון. החלק התחתון, ה"ידית", היא ויברטור. לכל אחד מהחלקים מנוע נפרד ורטטים שניתן להפעיל בנפרד. הקרניים גם מסתובבות ב-180 מעלות, למקרה שתעדיפו להחזיק בזווית שונה. סטיספייר, כמו סטיספייר, עושה צעצועים עם ממשק אינטואיטיבי: כפתור עם נקודה אחת (ויברטור), כפתור עם שתי נקודות (שתי קרניים), לחיצה ארוכה להפעלה או כיבוי ומעבר בין רטטים באמצעות לחיצות קצרות. עבורי הכפתורים היו קצת קרובים מדי, וכשרציתי את רטטי הקרניים בלבד הפעלתי גם את הויברטור בטעות. את התגובות שלי אני מכירה, ואני כבר יודעת איזה רטט עושה לי את זה, ויכולה לתפעל את הצעצוע באופן שיסב לי סיפוק מיידי. מה לגבי הפרטנר? חובב הצעצועים התמסר מיד לרטט וביקש לחקור את המקצבים השונים, עד שמצא את המתאים לו ביותר. אני בינתיים התיישבתי עליו, כשהידית מספקת תוספת חיכוך. פרטנר שני התלהב מהקונספט, אבל כצעצוע זוגי, מה שנראה יפה בתמונות פחות עבד לנו: הצורך להחזיק אותו תוך כדי תנועה (שנינו זזנו והתחככנו הרבה) הסיח את הדעת, גרם לכך שקיפלנו איברינו במה שהזכיר תנוחות יוגה, עד שלבסוף שמטנו את מולטיפאן 3, ורק מדי פעם נטלנו אותו כתוספת גירוי לאחת.ד מאיתנו. בשורה התחתונה, סטיספייר מולטי פאן 3 מהנה מאד ומהווה תוספת ראויה למגירת הצעצועים. מתחילות'ים יהנו לחקור איתו את הגוף, ומנוסות'ים יאהבו את הורסטיליות שלו. בונוס: פרט לשחור המתבקש, הצעצוע מגיע גם בצבעי לבן ובצבע כחול כהה. * ביקורת המוצר על סטיספייר מולטי פאן 3 התפרסמה במקור בטוויטר שלי, Swipe2Left והעתקתי אותה לכאן לשם נוחות הקריאה.
- מסוכן או בטוח: החומרים מהם עשויים צעצועי מין
סיליקון, סייברסקין, מתכת או זכוכית - כדאי להכיר את החומרים הנפוצים ביותר המשמשים לייצור אביזרי מין וצעצועים, אילו מהם מסוכנים לנו בריאותית, ואילו בטוחים לשימוש. או בקיצור: מה לקנות תמונה: dainis-graveris, unsplash כפי שיש מגוון סוגי בדים (כותנה, פוליאסטר, קטיפה) ולא כולם כיפיים ללבישה, כך צעצועי מין: יש חומרים מומלצים, ויש כאלו שלא תרצו להכניס לגוף, כי לא ניתן לנקותם באופן מוחלט, מה שמגביר חשש לחיידקים וזיהומים (כמו דתייםות וקרצוף בסקוץ' של כלים בשריים-חלביים). הכירו את החומרים: סיליקון - חומר חלק וגמיש, שקשיותו יכולה לנוע בין רך מאד לבין נוקשה. אפשר לשלב ביניהם. מתכת - פלדה/נירוסטה מלוטשת ברמה רפואית, אך חלילה לא כזו שנרכשה באחת מהחנויות בעלי אקספרס משום ששם מוכרים נחושת מצופה, ולאחר מספר שימושים היא מחלידה. זכוכית - בורוסיליקט או סודה-ליים, שמתמודדות עם לחץ, שוק תרמי ותנאים חומציים, וגם קלות לניקוי, כולל במדיח. מימין לשמאל: ויברטורים עשויים סיליקון, פלאגים עשויים מתכת, דילדו זכוכית פלסטיק ABS - פלסטיק קשה מאד ויציב כימית, משמש לרוב לויברטורים ו/או בשילוב עם סיליקון קריסטל - אבני חן יקרות למחצה (אמטיסט, ג'ייד, גארנט) שהוחלקו לעילא וגימורן נטול נקבוביות. עץ - בטוח לשימוש כשהוא מלוטש לעילא ומשוח במספר שכבות של גימור לכה לא מסיס (ללא סולבנטים) על בסיס מים. מימין לשמאל: סטיספייר פרו 2 שעשוי פלסטיק, דילדו קריסטל, דילדו עשוי עץ צעצועי TPE - גומי סינתטי; וחבריהם שעשויים TPR - אלסטומר (פולימר שנמתח). שני החומרים האלה, שהרכבם הכימי שונה, משמשים לרוב במאוננים לפין, קוק רינגס (טבעות פין) ודילדואים זולים. שניהם אמנם לא רעילים, אך הם חומרים נקבוביים שבקטריות ועובש פורחים בהם תוך זמן קצר, במיוחד בתנאי חום. צעצועי PVC - מדובר בפולימר פלסטי סינתטי ונקבובי, שיש לרכך כדי שיהיה גמיש. הוא משמש לרוב עבור דילדואים, צעצועים אנאליים או תוספים לוואנדים. בעבר צעצועי PVC הכילו פתלטים וכיום ניתן למצוא צעצועי PVC ללא פתלטים, אך החומר עודו נקבובי ולא בריא לשימוש פנימי (אלא אם כתוב מפורשות שמדובר ב-PVC בדרגה רפואית שאינו נקבובי וללא פתלטים - וגם פה, אם זה כתוב באתר סיני, אל תאמינו לפרסום). גומי - חומר נקבובי שלא ניתן לדעת את הרכבו המדויק ולרוב מכיל פתלטים. לא בטיחותי לגוף (בניגוד לסיליקון שלעתים קרוי "סיליקון גומי". אם זה רק גומי, זה לא בטוח לשימוש). ג'לי - לרוב עשוי מתרכובת של גומי ו-PVC ומכיל הרבה מהרעות החולות של כל מה שלא בריא לגוף, ושלל תוספים מסוכנים. לטקס - חומר שאינו יציב לאורך זמן. הוא משמש בעיקר לקונדומים, עם זאת החומר מתפרק עם הזמן ויש לו תאריך תפוגה. בעוד שקונדומים בטוחים לשימוש במסגרת הזמן הנתונה, צעצועים שעשויים מלטקס אינם בריאים. מימין לשמאל: דילדו גומי, טבעת רטט עשויה ג'לי, כדורי קגל עשויים לטקס חומרים בעלי תחושה ריאליסטית (לדוגמה סייברסקין) - אלה צעצועים שעשויים מתערובת לא ידועה של TPR, גומי, PVC ושאר חומרים נקבוביים, בתוספת שמנים מינרלים. אף אחת מהיצרניות לא מספקת מידע על הרכב החומרים המדויק. הבעיה היא שבגלל השמנים לא ניתן לנקות את הצעצועים הללו בסבון (כלומר, הם לא ניתנים לחיטוי), ובהמשך, עם חלוף הזמן והשימוש, הם מפרישים את השמנים החוצה ונעשים דביקים. יאק. אמל"ק כללי: חומרים סבבה הם אלו שבטוחים לשימוש פנימי (בדרגת body safe או medical grade); חומרים נקבוביים הם כאלו שלא מתנקים עד הסוף ויש להשתמש בהם עם קונדום; חומרים רעילים מכילים פתלטים, טימתיטין כלוריד, פנול, פחמן דו-גפריתי, טולואן, ו/או אדמיום, ועשויים לגרום לפריחה, כוויות, ופגיעה ברקמות או במערכת העצבים. אמל"ק רשימת חומרים: מעולים: סיליקון, מתכת (פלדת אל חלד/נירוסטה ברמה רפואית), זכוכית בורוסיליקט, פורצלן; סבבה: פלסטיק ABS, עץ (מלוטש לעילא), קריסטל ואבן טבעית; לשימוש עם קונדום: TPE, TPR, PVC; רעילים: סייברסקין, גומי, ג'לי. * מדריך חומרי צעצועים פורסם במקור בטוויטר שלי, Swipe2Left והעתקתי את הטקסט לכאן, לשם נוחות הקריאה
- מדריך לבחירת לוב
חומר סיכוך נועד להקל על יחסי המין - אלו שמערבים חדירה. עם זאת, ישנם הרבה סוגים, וכדאי מאד לדעת מה עומד להכנס אלינו לגוף, ומאילו לובים להמנע לוב, או לובריקנט (בעברית: חומר סיכוך) נועד להרטיב ולשמן אזורים בגוף, בפרט כדי להקל על הכנסת איברים אורגניים או חפצים, אל איברים אורגניים אחרים (או בקיצור, חדירה). שלושת הסוגים העיקריים הם על בסיס מים, סיליקון או שמן - ויש לוב היברידי מים-סיליקון. לוב על בסיס מים - נספג מהר (זה דווקא חסרון, כי צריך לשמן שוב ושוב), אינו מכתים, מתאים לשימוש על לטקס וסיליקון, ומצטיין במחירו הנמוך; לוב על בסיס סיליקון - היפואלרגני, נשאר זמן רב יותר, נותן תחושה משיית על הגוף, ידידותי ללטקס (אך אסור לשלב אותו עם ועל צעצועי סיליקון!), מחזיק מעמד במים; לוב על בסיס שמן - נשאר הרבה זמן על הגוף, מגעו חלקלק, טוב לעיסויים ולאנאלי (אך לא למין וגינלי!), והוא הרסני לקונדומים. שיקול נוסף בבחירת לוב הוא המרקם: מימי - מדמה את הנוזלים הוגינליים, קל לניקוי ולשטיפה; ג'ל - סמיך ולכן נשאר זמן רב יותר, בעל תחושה עוטפת ו"מרפדת" (לוב ג'ל יש גם על בסיס מים וגם על בסיס סיליקון). לובים בעלי אפקט: ישנם לובים שנוסף לסיכוך נועדו להעצים תחושה מסוימת. למשל, חימום האזור על שהרגישות למגע תהיה אינטנסיבית יותר; קירור (תחושת עקצוץ או אפקט קוביית קרח); שיכוך - למשל אחרי ספאנקינג; יש לובים שמיועדים עבור אנאלי, שדורש יותר סיכוך והרגעת האזור; ויש גם לובים "משהים", שיעכבו אורגזמה גברית. עם זאת, קחו בחשבון שלובים בעלי אפקט - בפרט אלו שמאלחשים ו/או מחממים - עשויים להיות בעיתיים: היכולת לחוש כאב במין קריטית כדי לדעת מתי לעצור, במיוחד במין אנאלי, והלובים הללו משנים את התחושה (בלי קשר, יש גם לובים בטעמים). ממה להמנע: המנעו מלובים שברשימת הרכיבים שלהם יש גליצרין, Benzocaine, שמני פטרולאום, nonoxynol-9, פרופילן גליקול או chlorhexidune gluconate, סוכרים ואלכוהול מבוסס סוכרים - כל אלו עשויים לגרום גירוי בעור לרגישיםות. רצוי לתעדף לובים שאין בהם פאראבנים ובכלל, עדיף שרשימת הרכיבים תהיה קצרה ככל שניתן. רמת חומציות (pH): ה-pH של וגינה בריאה נע בין 3.5-4.5, לכן עדיף להשתמש בלוב על בסיס מים, שחומציותו דומה. זאת משום שחומציות נמוכה יותר תצרוב, ואילו pH גבוה הוא בסיסי (כמו סבון, ההיפך מחומצה), וכיוון שכך - עשוי לגרום להתפתחות שמרים, זיהומים ופיכסות. לעומת זאת בפי הטבעת (אנאלי) רמת ה-pH היא 6-7, כך ששם עדיף לוב על בסיס סיליקון, ואף רצוי לוב מיוחד לאנאלי. עמידות החומר לאחר הפתיחה: עדיף להשתמש בלוב בתוך שלושה חודשים מיום פתיחת השפופרת/בקבוק. אחסנו אותו במגירה או בארון - הרחק מאור שמש או ממקור חום ישיר. * מדריך לבחירת לוב פורסם במקור בטוויטר שלי, Swipe2Left, והעתקתי אותו לפה לשם נוחות הקריאה.
- יש לך סטיספייר וקשה לך ליהנות? עזרה בדרך!
סטיספייר פרו 2 ו-3, הצעצועים יונקי הדגדגן, מביאים בעלות פות רבות לאורגזמה ואף להשפרצה. אז למה לך זה לא מצליח? הפתרון אולי כאן בואו נדבר מה ואיך נעשה עם סטיספייר - הכוונה לסטיספייר פרו 2, סטיספייר פרו 3 ושאר הוורסיות בעלות פיית היניקה - כדי למקסם את היכולות של הצעצוע. קודם כל, כדאי לדעת שיש כל מיני סוגי אורגזמות (וגינלית, אנאלית, דגדגנית, באמצעות הפטמות וכו') וכמה דרכים להשיג כל אחת מהן, ויכול להיות שאחת או יותר לא תעבוד עבורך - למרות שאפשר להתאמן ולנסות, ועם הזמן היא אולי תגיע. סטיספייר מתרכז באורגזמה דגדגנית, באמצעות פולסים של אוויר שמדמים יניקה של האזור. הדגדגן הוא רקמה רכה בגודל אפון, החבויה מתחת לשפתי הפות, והוא נמצא קצת מעל פתח השופכה. יניקה (או תנועות מציצה) היא דרך אחת להשיג אורגמה דגדגנית, ודרך אחרת - עם צעצועים אחרים או עם פרטנר.ית - היא ליקוק נלהב של האזור. עד כאן החלק הטכני. העניין הוא שהגוף אינו רובוט ואין בו מתגי on/off כמו לסטיספייר. הגוף לא אומר "לחצת על נקודה, לכן אשפריץ בכיף", אלא מושפע מתלאות היום, מצב נפשי, ושאר הסחות דעת. אז קודם כל, עלייך להרגע, לנתק עצמך, ולהביא את הגוף למצב של עוררות - למשל על ידי ליטופים או גירוי קל. מפה זה משחק: לסטיספייר יש נקודה אחת שבה היניקה אפקטיבית - לפעמים היא קרובה יותר לשופכה מאשר לדגדגן, לפעמים בדיוק על הדגדגן עצמו - והנקודה הזו תלויית אחיזה, זווית המיקום על הגוף, לחץ בהפעלה (הנחת ברכות או יצרת לחץ אגרסיבי?), ועוצמת המכשיר. אם אינך מרגיש.ה כלום, כדאי להתחיל מהעוצמות הגבוהות, ל"בום" ראשוני, ומשם לרדת. עוד משתנה חשוב שיכול להשפיע היא התנוחה: יש הבדל בתחושה בין שכיבה על הגב ברגליים פשוקות, או רגליים צמודות, או על הבטן (כשהסטיספייר מוצמד מלמטה למעלה), או בישיבה, או בתוך מי האמבטיה. שווה לשחק ולנסות. הדבר הכי חשוב הוא זמן. בין אם מדובר בתנוחות ובין אם בעוצמת ההפעלה, כל גוף ודגדגן שונים ולא תמיד דברים יתרחשו מיידית. בדיוק כמו הקצפת שמנת, שבה הקצפת אינה נוצרת בתוך חצי דקה אלא נדרשות מספר דקות, כך פה: זה מגע חדש עבור הגוף והוא צריך זמן להתכוונן, להכירו ולסווגו כ"בטוח" ו"סבבה". בהצלחה! * איך ליהנות עם סטיספייר פורסם במקור כשרשור בטוויטר שלי, Swipe2Left, והעתקתי את הטקסט לפה, לשם נוחות הקריאה
- מדריך אנאלי בסיסי
המדריך שילמד אותך איך לעשות אנאלי לפרטנר.ית שאיתך באופן מהנה ומעולה. הנה תקציר: זו בעיקר סבלנות ועבודת אצבעות, ואין קשר לקיומו של פין אבהיר: אנאלי אינו פימפום חור התחת, אוקיי? זה לא העיקר. הוא לא נועד לגברים שרוצים לחדור למקום שהוא הרבה יותר מהודק, אלא מדובר בדרך אחרת שבה נשים וגברים - הצד שמקבל - יוכלו להגיע לאורגזמות חזקות מאד באמצעות גירוי של מרכזי העונג, שהם נקודת ה-G, ה-A והערמונית, ולאצבעות יש תפקיד מרכזי בכך. ראשית, כללי יסוד קריטיים בכל רגע נתון: 1. מדובר באזור רגיש, כל מגע חייב להיות עדין ומתחשב; 2. חובה לגזוז ציפורניים ולהסיר כל זיז עור שעשוי לשרוט. במקרה הצורך לבשו כפפות; 3. המפתח הוא פידבק ותקשורת. חשוב תמיד לוודא: טוב לך? רוצה עוד? כמה? זה יותר מדי? פחות מדי? מעצבן? לעצור? להמשיך? פי הטבעת הוא אזור קפוץ וכל מגע לא נכון יגרום לו להסגר ולהתגונן. לכן, ראשית עליך להכיר את האזור ולהרגילו למגע: תחילה עם טפיחות ותיפופים קטנים של קצות האצבעות בירכיים וסביב האזור. אחר כך אפשר לעסות את הקונדליני, שנמצא קצת מתחת עצם הזנב ונחשב לאזור שמפעיל את המיניות. סבלנות! זה עשוי לארוך מספר דקות. * חשוב מאד לשמן את האזור באמצעות רימינג, רוק או לוב (והכי רצוי לוב מיוחד לאנאלי, שהוא סמיך יותר) - מה שנוח למי שאיתך. ככל שהזמן יעבור (סבלנות!) יקל עלייך להבחין בהתרחבות פי הטבעת, כאילו הוא מזמין אותך פנימה. גם אם נדמה לך שזה בסדר, מוטב לוודא זאת עם מי שאיתך ולשמוע זאת במפורש, משום שהחדרת אצבעות ללא רצון אמיתי תגרום להצטפדות ולכאב. להזכירך: המטרה היא כיף הדדי. רק אחרי שיש אישור ודאי ומוחלט, מותר להחדיר אצבע ראשונה. זו יכולה להיות כל אצבע פרט לאגודל, שהוא קצר ופחות מתאים. מרגע שהאצבע בפנים, לא מוציאים אותה!. יש להמשיך לאט: זה אזור רגיש, שצריך זמן להתרגל לכך שפתאום נכנס אליו משהו שלא היה שם קודם. פי הטבעת יתכווץ ו*אסור* בשום אופן לעשות תנועות פנימה והחוצה. כיוון שכך, כדאי לך להרגיש את המקום, לשחק בעדינות רבה במשך כמה דקות באמצעות תנועות מעגליות ואיטיות של האצבע (ושוב: *לא* פנימה והחוצה). כמה זמן? זה כבר תלוי בתקשורת עם מי שאיתך: זה עשוי לארוך 10 דקות, לפעמים יותר - ולפעמים פחות. סבלנות חשובה מאד. אם מי שאיתך רוצה, ניתן להכניס אצבע נוספת, ושוב לסכך. הערת שוליים: כשזו פרטנרית אישה, הדרך "המסורתית" להגיע לנקודת ה-G היא דרך הפות: עלייך לשלוח את אצבעותיך למעלה ולעקל אותן לכיוון הבטן - לא לגובה הטבור אלא נמוך מכך, נאמר בגובה 3-4 אצבעות מעל הדגדגן. זה קצת שונה אצל כל אישה והמפתח הוא תקשורת עם בת הזוג, כך שחובה עלייך להיות בקשב לתגובתה ולפידבק שלה. לעומת זאת באנאלי, ננסה להגיע לנקודת ה-G דרך הישבן. במקרה כזה עלייך לשלוח אצבעות קדימה לכיוון הבטן, לעקל למטה ולגשש אחר הנקודה. נ.ב - אולי תהיה השפרצה וגינלית. חשובה מאד תקשורת וחשוב להבחין מתי האזור מתכווץ או מתרחב, ומתי האזור מזהה אותך ויודע שסבבה איתך (ואז בפעם הבאה ההתרחבות אולי תהיה מהירה יותר). הצלחת? נהדר. כדאי לך לנסות גם את נקודת ה-A: היא נמצאת ישר עד הקצה וקצת מעבר לקשת - או לקצה האצבע במקרה זה - והיתרון שלה הוא אורגזמות חזקות מאד וייצריות, שונות בהרגשתן מאלו ה"רגילות". נקודה אחרת, שמיועדת לגברים, ובעצם גם לנשים, היא הערמונית (פרוסטטה): עליך להתחיל בעדינות כשהאצבע שלך ישרה, ולעקל אותה למעלה בזהירות עד שאצבעך תרגיש מעין גוש קשיח למדי. ושוב, תקשורת חשובה, שכן אולי זה לא מגע שחביב על מי שאיתך: עבור חלק זה הדובדבן שבקצפת, ועבור חלק זה אינטנסיבי מדי. המגע הוא העיקר והאורגזמות שכנראה יבואו הן בונוס נהדר. עם זאת, גם אחר כך להמשיך בפידבקים: אם זה גבר שגמר, על פי רוב עדיף לך להחליק החוצה (לאט!). אם הפרטנרית שלך אישה, מוטב לשאול: נשים יכולות להגיע לאורגזמות מרובות, כך שכדאי לוודא איתה אם היא מעדיפה שהאצבע שלך תחליק החוצה, או שהיא רוצה להמשיך עוד. * מדריך אנאלי פורסם במקור כשרשור בטוויטר שלי, Swipe2Left, והעתקתי את הטקסט לפה, לשם הנוחות הקריאה
- מהי השפרצה: על סקווירטינג / שפיכה נשית
כל מה שצריך ורצית לדעת על השפרצות אצל נשים: איך זה קורה? כמה? למה? ולמה זה לא כמו בפורנו (כי בפורנו הן מזייפות, זה למה) כל הנשים משפריצות (גם אלה שאין להן וגינה)! השאלה היא כמה והאם ניתן להבחין בכך. יש שני סוגי נוזלים שיכולים לצאת בזמן עוררות מינית: נוזל נתיזה (Squirting), שהוא חסר צבע ובדרך כלל חסר ריח; נוזל שפיכה (Ejaculation), שהוא לרוב צמיגי, בצבע חלבי ודומה יותר לנוזל הזרע. הנוזל יוצא מצינור השופכה הנשית אך הוא אינו שתן: הוא מיוצר בבלוטה בשם סקין (Skene), שנמצאת קרוב לנקודת ה-G והיא המקבילה הנשית לערמונית הגברית. יש בו אנזים בשם PSA (שאין בשתן), המצוי בזרע ועוזר לתנועתו; פרוקטוז, שהוא סוכר שמספק אנרגיה לזרע; וקצת שתנן, שבעצם הורג את הזרע. מה התפקיד הביולוגי של כל זה והאם יש בכלל? אממ... שאלה טובה. כל הנראה ממדי בלוטת הסקין, שמתחברת לצינור השופכה, משפיעים על כמות הנוזלים שהגוף מייצר: בין 0.3 מ"ל, כלומר טיפות בודדות, ל-150 מ"ל - כמעט כוס. אלא שלא תמיד ניתן להבחין בהשפרצה משום שהנוזל יכול לחזור לשלפוחית השתן במקום לעזוב את הגוף. שפיכה יוצאת לרוב בטפטוף קטן, אלא שבפורנו מציגים תפיסה תיאטרלית הכוללת גייזרים. האמת היא ששחקניות פורנו העידו שהן מזייפות: הן שותות הרבה ומשתינות, או שהן ממלאות את הפות במים באמצעות שטיפה וגינלית ואז יורות מטחי כבוד מרשימים. * עם ובלי קשר: מרב תעשיית הפורנו נצלנית ומקבעת נורמות בעייתיות. אפרופו, ב-2004 המועצה הבריטית לסרטים אסרה על הצגת סקווירטינג בפורנו, משום שבישיבות שקיימו הם לא ידעו איך להתמודד עם הנושא, ולכן החליטו להתייחס לנוזל כאל שתן (זה לא!) - מה שמבחינה בירוקרטית סיווג את ההשפרצה בתור פטיש להשתנה, וזה כבר משהו שהמועצה מחרימה. חבל, השפרצה היא נורמלית בהחלט. בדרך כלל שפיכה נשית מתרחשת סמוך לאורגזמה משום שהשרירים מתרפים, וכיוון שכך לגוף קשה להחזיק את הנוזלים והם משתחררים. אבל כדאי לדעת שאין קשר בין הדברים ולא חייבים אורגזמה כדי להשפריץ. בנוסף, חשוב לזכור שלא מדובר בהישג או כישור שיש לחגוג, ושפיכה לא מעידה על אשה שהיא "טובה יותר" במיטה. זו לא מטרה או מחויבות, זו הנאה. אם ברצונך להשפריץ בקלות, הרבה פעמים מה שעוזר לכך הוא ויברטור וואנד (שרביט), שהם בעלי מנוע חזק מאד ומגרים את הדגדגן חיצונית, וכמו כן ויברטורים יונקים (המוביל בהם הוא סטיספייר פרו 3, אבל לא רק). * השפרצה נשית פורסם במקור כשרשור בטוויטר שלי, Swipe2Left והעתקתי את הטקסט לפה, לשם נוחות הקריאה








