סיליקון, סייברסקין, מתכת או זכוכית - כדאי להכיר את החומרים הנפוצים ביותר המשמשים לייצור אביזרי מין וצעצועים, אילו מהם מסוכנים לנו בריאותית, ואילו בטוחים לשימוש. או בקיצור: מה לקנות
תמונה: dainis-graveris, unsplash
כפי שיש מגוון סוגי בדים (כותנה, פוליאסטר, קטיפה) ולא כולם כיפיים ללבישה, כך צעצועי מין: יש חומרים מומלצים, ויש כאלו שלא תרצו להכניס לגוף, כי לא ניתן לנקותם באופן מוחלט, מה שמגביר חשש לחיידקים וזיהומים (כמו דתייםות וקרצוף בסקוץ' של כלים בשריים-חלביים). הכירו את החומרים:
סיליקון - חומר חלק וגמיש, שקשיותו יכולה לנוע בין רך מאד לבין נוקשה. אפשר לשלב ביניהם.
מתכת - פלדה/נירוסטה מלוטשת ברמה רפואית, אך חלילה לא כזו שנרכשה באחת מהחנויות בעלי אקספרס משום ששם מוכרים נחושת מצופה, ולאחר מספר שימושים היא מחלידה.
זכוכית - בורוסיליקט או סודה-ליים, שמתמודדות עם לחץ, שוק תרמי ותנאים חומציים, וגם קלות לניקוי, כולל במדיח.
מימין לשמאל: ויברטורים עשויים סיליקון, פלאגים עשויים מתכת, דילדו זכוכית
פלסטיק ABS - פלסטיק קשה מאד ויציב כימית, משמש לרוב לויברטורים ו/או בשילוב עם סיליקון
קריסטל - אבני חן יקרות למחצה (אמטיסט, ג'ייד, גארנט) שהוחלקו לעילא וגימורן נטול נקבוביות.
עץ - בטוח לשימוש כשהוא מלוטש לעילא ומשוח במספר שכבות של גימור לכה לא מסיס (ללא סולבנטים) על בסיס מים.
מימין לשמאל: סטיספייר פרו 2 שעשוי פלסטיק, דילדו קריסטל, דילדו עשוי עץ
צעצועי TPE - גומי סינתטי; וחבריהם שעשויים TPR - אלסטומר (פולימר שנמתח). שני החומרים האלה, שהרכבם הכימי שונה, משמשים לרוב במאוננים לפין, קוק רינגס (טבעות פין) ודילדואים זולים. שניהם אמנם לא רעילים, אך הם חומרים נקבוביים שבקטריות ועובש פורחים בהם תוך זמן קצר, במיוחד בתנאי חום.
צעצועי PVC - מדובר בפולימר פלסטי סינתטי ונקבובי, שיש לרכך כדי שיהיה גמיש. הוא משמש לרוב עבור דילדואים, צעצועים אנאליים או תוספים לוואנדים. בעבר צעצועי PVC הכילו פתלטים וכיום ניתן למצוא צעצועי PVC ללא פתלטים, אך החומר עודו נקבובי ולא בריא לשימוש פנימי (אלא אם כתוב מפורשות שמדובר ב-PVC בדרגה רפואית שאינו נקבובי וללא פתלטים - וגם פה, אם זה כתוב באתר סיני, אל תאמינו לפרסום).
גומי - חומר נקבובי שלא ניתן לדעת את הרכבו המדויק ולרוב מכיל פתלטים. לא בטיחותי לגוף (בניגוד לסיליקון שלעתים קרוי "סיליקון גומי". אם זה רק גומי, זה לא בטוח לשימוש).
ג'לי - לרוב עשוי מתרכובת של גומי ו-PVC ומכיל הרבה מהרעות החולות של כל מה שלא בריא לגוף, ושלל תוספים מסוכנים.
לטקס - חומר שאינו יציב לאורך זמן. הוא משמש בעיקר לקונדומים, עם זאת החומר מתפרק עם הזמן ויש לו תאריך תפוגה. בעוד שקונדומים בטוחים לשימוש במסגרת הזמן הנתונה, צעצועים שעשויים מלטקס אינם בריאים.
מימין לשמאל: דילדו גומי, טבעת רטט עשויה ג'לי, כדורי קגל עשויים לטקס
חומרים בעלי תחושה ריאליסטית (לדוגמה סייברסקין) - אלה צעצועים שעשויים מתערובת לא ידועה של TPR, גומי, PVC ושאר חומרים נקבוביים, בתוספת שמנים מינרלים. אף אחת מהיצרניות לא מספקת מידע על הרכב החומרים המדויק. הבעיה היא שבגלל השמנים לא ניתן לנקות את הצעצועים הללו בסבון (כלומר, הם לא ניתנים לחיטוי), ובהמשך, עם חלוף הזמן והשימוש, הם מפרישים את השמנים החוצה ונעשים דביקים. יאק.
אמל"ק כללי:
חומרים סבבה הם אלו שבטוחים לשימוש פנימי (בדרגת body safe או medical grade);
חומרים נקבוביים הם כאלו שלא מתנקים עד הסוף ויש להשתמש בהם עם קונדום;
חומרים רעילים מכילים פתלטים, טימתיטין כלוריד, פנול, פחמן דו-גפריתי, טולואן, ו/או אדמיום, ועשויים לגרום לפריחה, כוויות, ופגיעה ברקמות או במערכת העצבים.
אמל"ק רשימת חומרים:
מעולים: סיליקון, מתכת (פלדת אל חלד/נירוסטה ברמה רפואית), זכוכית בורוסיליקט, פורצלן;
סבבה: פלסטיק ABS, עץ (מלוטש לעילא), קריסטל ואבן טבעית;
לשימוש עם קונדום: TPE, TPR, PVC;
רעילים: סייברסקין, גומי, ג'לי.
* מדריך חומרי צעצועים פורסם במקור בטוויטר שלי, Swipe2Left והעתקתי את הטקסט לכאן, לשם נוחות הקריאה