ולנטיין דיי: החג שהתחיל מבדס"מ
- Swipe Left
- לפני 39 דקות
- זמן קריאה 3 דקות
החג, שהחל מגברים שרצו ערומים ברחובות רומא העתיקה ושוטים בידיהם, התגלגל לתעשייה שבה אהבה היא מוצר צריכה. אז מה תרצו: ויברטור ורד או דילדו לבבות?
כן כן בסדר, שמענו על חג האהבה, בסך הכל עוד שיווק מוצלח כדי למכור מוצרים. אבל מאיפה בכלל הוא הגיע ואיך הוא הפך לכזו חובה קדושה לכל זוג? זה ככה בכל העולם או רק בעולם המערבי? ואם אי אפשר לוותר או לנצח את החג, האם ניתן להצטרף עם טוויסט?
כרונולוגית, יום האהבה היה בכלל "יום הטיהור והפריון" - Lupercalia - שנחגג ברומא העתיקה, על ידי כך שהרומאים רצו ברחובות העיר והצליפו בנשים ברצועות עור. למה הצלפות? הממ, זה בכלל התחיל מקורבנות שהוקרבו במקדש (בד"כ כלב ועז זכר), הכהן חתך מהם רצועות, ורץ ערום כשהרצועות בידו סביב הגבעה עליה עמד המקדש. איי שיט יו נוט. עם הזמן גברים ונערים רמי מעלה שהשתעממו מלצפות בו, לקחו רצועות משלהם והחלו רצים ערומים ברחובות רומא, קצת בשביל הספורט וקצת בשביל הצחוקים, תוך שהם מצליפים ברצועות לכל עבר. הנשים, מצידן, נעמדו בדרכם והושיטו ידיים כדי לחטוף קצת הצלפות, מתוך אמונה שמי שאינה בהריון - תהרה בזכות ההצלפה, ומי שכבר בהריון תזכה ללידה קלה. תכלס כחנות צעצועי מין, זה לא שנתנגד להצלפה נחמדה פה ושם אבל מפה ועד לערבב הריון בסיפור זה כבר קצת טו מאצ', אנחנו בכלל בעד קונדומים.
במאה החמישית לספירה הכנסייה הנוצרית ניסתה "לנצר" את החגיגות הפגאניות והצמידה להן את הקדוש ולנטינוס (למעשה היו לפחות שלושה בשם זה), שהשיא חיילים בניגוד לפקודת הקיסר. פאסט פורוורד למאה ה-19, יומו של ולנטינוס הקדוש הפך לאט לאט כבר למותג ולמוצר מסחרי בפני עצמו. חברות גדולות החלו לייצר כרטיסי ברכה ודחפו פרסומות לפיהן אם לא קנית כרטיס, פרחים או שוקולד - זה סימן שאינך אוהב'ת מספיק.
יש פה באמת קצת עניין של חשבונאות, כי למשל ביפן, בוולנטיינס, נשים הן אלו שקונות לגברים שוקולד. כדי להיות ייחודיות, חברות השוקולד החלו עם הזמן להוציא מהדורות מיוחדות נוסח שוקולד עם בייקון, שוקולד עם ווסאבי ושוקולד עם רוטב סויה, בבחינת "נראה אם יש לך אומץ לאכול את זה". אבל לא רק לאכול, כי הנה מגיע החלק שבו צריך להחזיר: חודש לאחר יום האהבה נחגג "יום הלבנה", ובו גברים צריכים להחזיר לנשים מתנה ששוויה פי שלוש ממה שקיבלו. שנאמר: שווה להשקיע.
לא כל העולם נופל לחגיגות האהבה המוגזמות. בשנות ה-90, למשל, סטודנטים סינים המציאו את האנטיזה: יום הרווקים, שנחגג ב-11.11 (הספרה 1 ארבע פעמים), והוא הפך מהר מאד לחג הקניות הגדול ביותר שם, כשברור שמותר לקנות לעצמך משהו יקר.
הרומנטיקה לא פסחה על חברות צעצועי המין. למשל, קצת אחרי שיצא ויברטור יונק, יצאה לו גרסה בצורת ורד: ורד יונק. עם הזמן הם השתכללו: ורדים עם לשון לתנועת ליקוק, ורד אנאלי, ויברטור ורד עם תנועות טפיחה, ויברטור ורד עם תנועות רפרוף, ויברטור ורד עם גולה מסתובבת (גרסת הפרח שהעתיקה את מה שעושה LELO Ora 3 המצוין). ורגע! עוד לא הגענו בכלל ללבבות: יש ויברטור יניקה בצורת לב, ויברטור כללי קטן בצורת לב שמגיע בתוך קופסת תכשיטים (יפה ואלגנטי מאד, זה לזכותו), ויברטור עם סיומת לב מרפרפת, דילדו זכוכית עם לבבות, מדבקות לפטמות בצורת לב - הכל הכל הכל עם לבבות, פרחים ופרפרים בעיניים.
וואלה, תגידו שזה צ'יזי בטירוף, תגידו שזה מטומטם ותגלגלו עיניים, אבל סך הכל לא רע החג הזה.
אם זה בכל זאת קלישאתי מדי, תמיד אפשר ללכת על בטוח ולקנות לאבנס לאש 4 ;)
